האם אולמרט מאבד שליטה על זרועו הימנית?

כשראש הממשלה מצהיר על כך שפניו לכינון הסכם קבע, ומנגד נמשכת הבנייה בשכונות ירושלים המזרחית, קיים חשש שהוא שוב מוּבל ולא מוביל נעה גלילי 

פחות מחודש עבר מאז ועידת אנאפוליס, וכבר נראה שממשלת ישראל מאבדת את השליטה על זרועה הימנית. הפעם מדובר במשרד הבינוי והשיכון תחת שרביטו של השר זאב בוים, שהחל בצעדים אופרטיביים לקראת בניית שכונה יהודית חדשה בירושלים המזרחית. לכאורה אין חדש, הרי הבנייה בשטחים פורחת כבר לא מעט שנים. רק שכעת ישראל נמצאת בעיצומו של משא ומתן מדיני.  ההחלטה על בניית השכונה החדשה מצטרפת לרצף החלטות שנויות במחלוקת שקיבלו לאחרונה ממשלת ישראל ועיריית ירושלים. בין אלה ניתן למנות את הרחבת שכונת הר חומה, ההודעה על פתיחה מחודשת של העבודות בשער המוגרבים, תוכניות בנייה באזור E-1 ועוד היד נטויה. לא מדובר בקומץ פורעי חוק שבונים מאחזים בשטח בניגוד למדיניות המוצהרת, אלא במהלכים פרי עטם של שרים ומשרדים ממשלתיים.  מעניין יהיה לגלות מה יאמר ראש הממשלה אהוד אולמרט לנשיא ארה”ב, שיגיע לביקור ממלכתי בישראל וודאי יסייר באתרים ההיסטוריים בירושלים. האם יעצור בעיר העתיקה ויראה לו את הבנאים המחדשים את העבודות על גשר המוגרבים בניגוד מוחלט להמלצות ועדת הבדיקה הטורקית, שישראל נאותה לקבל? האם יעצור גם במחסום קלנדיה כדי להראות לו את השכונה החדשה שישראל מתכננת? אולמרט, כראש עיריית ירושלים לשעבר, ודאי יודע שאם שכונה זו אכן תיבנה, היא תהפוך לאתר היסטורי, למקום שהפסיק את המשא ומתן שאמור היה להתחיל, לדברי ראש הממשלה, אחרי הוועידה בארה”ב.  בעת הזו היה מצופה שדווקא אולמרט, שהצהיר כי הוא מחוייב לתהליך המדיני, ימנע כל מכשלה שעלולה לסכל תהליך זה. מכאן אפשר להבין אחת משתיים: או שראש הממשלה איבד שליטה בקואליציה שלו, וכל שר את הישר בעיניו יעשה עבור כמה דקות של תהילה. אפשרות שנייה היא שאולמרט משחק משחק כפול, ובשעה שהוא מדבר שלום באנאפוליס הוא קורץ ימינה בירושלים. בכל מקרה הוא מועל בתפקידו בין אם באובדן שליטה ובין אם בהובלה לאבדון.  התנהלות זו מזכירה את תסמין אהוד ברק מתחילת אינתיפאדת אל אקצה. מסמכים שונים מוכיחים שבתקופה שאחרי ועידת קמפ-דיוויד, התנהלות הצבא בשטח הייתה שונה לחלוטין מהמדיניות שהתווה הדרג המדיני והעומד בראשו. החלטות שהתקבלו בממשלה השתנו מהקצה אל הקצה כשהגיעו לכלל ביצוע.  אולמרט הרי כבר התנסה באובדן שליטה על הכפופים לו: ועדת וינוגרד קבעה שבזמן מלחמת לבנון השנייה הוא הלך באופן כמעט עיוור בעקבות הדרג הצבאי ללא כל בדיקה וביקורת. אין ספק שאת התוצאות שנבעו מכך הוא לא ירצה לשחזר. ראש הממשלה ניצב היום בפרשת דרכים. מצד אחד ועידת אנאפוליס יצרה הזדמנות חד פעמית למשא ומתן אמיתי שיוביל להסכם קבע, בעזרת רוח גבית של הקהילייה הבינלאומית והעולם הערבי. מצד שני יש בממשלתו לא מעט כאלה המעוניינים להמשיך במדיניות הכיבוש והסלמת הסכסוך, בעזרת המשך בנייה מאסיבית בשטח. עכשיו הוא חייב להחליט אם הוא נותן ליד ימין ויד שמאל למשוך כל אחת לכיוון שונה, או שמא להחזיר לידיו את המושכות כשפניו לקראת הסכם קבע.  הדרך לפיתרון כבר קיימת. הפרטנר הפלסטיני מצהיר השכם וערב על רצונו במהלך היסטורי. גם הדרך לסיום הסכסוך ידועה. אפשר למצוא אותה במתווים קודמים ובהסכם ז’נבה. השאלה היא אם אהוד אולמרט יהיה זה שיביא את ישראל לשם, או ששוב יצטרך להסביר מדוע לא הייתה לו ברירה אלא לבחור באופציה הגרועה ביותר.  נעה גלילי, מנהלת פרוייקטים במטה יוזמת ז’נבה בנושא הבניה בירושליםידיעות אחרונות         /www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3485015,00.html  

Ziad Khalil Abu Zayyad

A Palestinian-Arab living in East Jerusalem, Ziad graduated from College Des Freres in Jerusalem in 2003. Ziad finished his major in International Relations and English Literature from the Hebrew University of Jerusalem, Ziad is a former President of the Watan student movement at the university. He is interested in Middle Eastern political issues and the Israeli-Palestinian conflict. Founder of the Middle East Post and MEL (Middle East Future Leadership Network), he represents Palestinian youth at several international conferences.

Website - More Posts